מהם ההבדלים בין האבחונים השונים?

מאמרים
מאת ליאת מנגד וייס
מה ההבדל בין האבחונים השונים?
מאת: ליאת מנגד וייס
דצמבר 2013

אבחון דידקטי, פסיכודידקטי, אבחון הפרעת קשב או אולי אבחון התפתחותי - מה ההבדל בין האבחונים השונים ומי מוסמך לבצע כל אבחון? בואו נעשה מעט סדר בבלאגן האבחונים.

לא פעם, פונה אלי הורה ומספר שילדו מאובחן כבעל הפרעת קשב. כשאני ממשיכה לברר ולשאול, מסתבר שהילד עבר אבחון אחר, שאינו אבחון להפרעת קשב או שהמורה קבעה אבחנה וההורה, בתמימות, סבר שזוהי אבחנה מקצועית.

ריבוי סוגי האבחונים הקיימים, יוצרים בלבול רב. רבים אינם יודעים מה ההבדל בין האבחונים השונים, מה מטרתו של כל אבחון ומי האדם המוסמך לערוך אבחון.

שמעתי על גננת שהציעה שהיא תערוך אבחון הפרעת קשב, נתקלתי בפסיכולוגית של גן ילדים שהרשתה לעצמה "לקבוע" כי לילד הפרעת קשב, הכרתי מורה שעברה השתלמות בהפרעת קשב והציגה עצמה בפני ההורים כמאבחנת הפרעות קשב. כמובן, כל המצבים הללו, אינם תקינים כלל וכלל ומהווים הטעיה פושעת וחסרת אחריות, לא פחות! בכדי להימנע ממצבים כאלה, חשוב להבין ולדעת מה מטרת האבחונים ומי רשאי לבצע אותם.

אנסה לערוך מעט סדר בשלל האבחונים ולהצביע על ההבדלים ביניהם:

מתי צריך לפנות לאבחון?
כאשר מבחינים כי לילד קשיים לימודיים, או כאשר מבחינים בפער בין ההישגים והביצועים בתחום הלימודי ובין רמת המשכל והתפקוד בחיי היומיום.

מהם הגורמים האפשריים לקשיים לימודיים?
ישנם מס' גורמים העשויים להיות המקור ממנו נובע הקושי הלימודי. מטרתם של האבחונים השונים למצוא מהו הגורם הנכון לקושי ובהתאם לגורם להציע פתרונות וטיפול.

הגורמים העיקריים לקשיים בלימודים נחלקים לשניים:

א. גורמים סובייקטיביים:
• לקויות למידה
• גורם רגשי - כגון דיכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך
• קשיי קשב וריכוז

ב. גורם אובייקטיבי - חיצוני לילד, כגון היעדרות ממושכת מהלימודים, עולה חדש.

אילו אבחונים קיימים ומה ההבדלים ביניהם?
חילקתי את האבחונים השונים בהתאם לעיתוי בו יש לבצע אותם: לפני הכניסה לביה"ס ואחרי הכניסה לביה"ס.

האבחון המקובל לפני הכניסה לביה"ס הינו בעיקר אבחון התפתחותי.

• אבחון התפתחותי:

מהי מטרת האבחון? נועד לאתר עיכובים התפתחותיים וחוסר בשלות. 

מה בודק? מוטוריקה עדינה (כתיבה, השחלת חרוזים...), מוטוריקה גסה (ריצה, קפיצה, עמידה על רגל אחת...), קשיים התפתחותיים, חשיבה חשבונאית (הבנת כמות), הבנת קוגניטיבית (הבנת הוראות, הבנת סיפור), בשלות כניסה לכיתה א'.

מהן ההמלצות הניתנות בעקבות האבחון? הפניה לאנשי מקצוע במידת הצורך, המלצה לגבי המסגרת החינוכית המומלצת ועוד.

האבחונים המקובלים לאחר הכניסה לביה"ס הינם: אבחון דידקטי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון הפרעת קשב וריכוז.

• אבחון דידקטי:

מהי מטרת האבחון? נועד לאתר הימצאותם של לקויות למידה ואת עוצמתן של הלקויות.

מה בודק? יכולות קוגנטיביות, כגון, שטף דיבור, זיכרון, כתיבה, קריאה, חשבון, ארגון, עיבוד מידע. במידת הצורך ניתן לבדוק לקויות למידה ספציפיות, כגון אנגלית ומתמטיקה. 

מי רשאי לאבחן? איש מתחום ההוראה והחינוך אשר הוכשר לאבחן.

מהן ההמלצות הניתנות בעקבות האבחון? הפניה להוראה מתקנת, מתן הקלות שונות כגון, הפחתה במס' המשימות, הארכת זמן במבחנים, בחינה בעל פה, שימוש במחשבון.

מתי מומלץ לפנות לאבחון דידקטי? כאשר יש סבירות גבוהה מאוד עד וודאית לכך, שהקשיים בלימודיים אינם נובעים כתוצאה מגורם רגשי. כמו כן מומלץ לפנות לאבחון דידקטי כאשר יש קושי בתחום ספציפי (קריאה, אנגלית, מתמטיקה) ויש רצון להבין האם מקור הקושי בלקות למידה ספציפית.

ראוי לציין: אבחון זה אינו מספק מידע על מצבים רגשיים או על הימצאות הפרעת קשב וריכוז.

• אבחון פסיכודידקטי:

נקרא גם אבחון משולב משום שמשלב אבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי. אבחון זה כולל את המרכיבים הקוגניטיביים לצד היבטים נפשיים - רגשיים.

מהי מטרת האבחון? מטרתו של האבחון לאתר את המקור לקושי בלימודים כאשר נקודת ההתייחסות הראשונית והדגש הוא מצבו הנפשי של המטופל.

מה בודק? בחלק הקוגנטיבי: יכולות אינטלקטואליות, מנת המשכל ותפקוד בלימודים ובחלק הפסיכולוגי: מבחנים השלכתיים, המאפשרים למידה אודות ההתנהלות הרגשית של הילד כגון, דימוי עצמי, הפרעות חרדה וכו’.

מי רשאי לאבחן? פסיכולוג חינוכי.

מתי מומלץ לפנות לאבחון פסיכודידקטי? כאשר חושדים כי רמת ההישגים הלימודיים נפגעת כתוצאה ממצב רגשי כגון משבר אישי כתוצאה מגירושי הורים או מוות של אדם קרוב, חרדה, דיכאון, דחיה חברתית ועוד. כאשר חושדים כי רמת האינטליגנציה נמוכה מהממוצע או כאשר שוקלים מעבר למסגרת חינוכית אחרת, כתוצאה מאי התאמת הנבדק למסגרת החינוכית הנוכחית.

ראוי לציין:
אבחון פסיכודידקטי מאפשר תמונה פחות מפורטת על היכולות הלימודיים מזו המתקבלת לאחר אבחון דידקטי, ולכן פחות מתאים לצורך בניית תוכנית לימודים. נקודת המוצא במבחן זה היא המצב נפשי כגורם המשפיע על ההישגים הלימודיים. כמו כן, אבחון פסיכודידקטי אינו מאבחן הפרעות קשב וריכוז.

יתכן, כי פניה למבחן דידקטי בגיל צעיר של הילד, היה מונע את הצורך במבחן פסיכודידקטי בשלב מאוחר יותר, שכן ילד שחווה קשיים בלימודים וחש כישלון הנגרם כתוצאה מחוסר טיפול מתאים בקשייו, עלול לפתח דימוי עצמי נמוך וקשיים רגשיים. לעומת זאת, ילד בעל קשיים קוגנטיביים שאובחן בשלב מוקדם וקיבל את התמיכה המתאימה, חווה חוויות הצלחה רבות יותר ופחות נאלץ להתמודד עם תיסכול ותחושת כישלון אישית וכך דימויו העצמי מתפתח באופן חיובי.

• אבחון הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז נובעות משינוי פיזי במבנה המוח ומיעילות ההולכה וספיגת החומר - דופמין. הדופמין אחראי על יכולת הריכוז, ותפקודים ניהוליים כדוגמת יכולת הארגון, ניהול הזמן וכד'.

מהי מטרת האבחון?
בדיקת הימצאותם, או אי הימצאותם של הפרעות הקשב.

מי רשאי לאבחן?
פסיכיאטר או נוירולוג המוסמכים לכך.

כיצד נעשה האבחון?
דיווח סובייקטיבי על ידי מילוי שאלונים ודיווח של הילד, הוריו והמורה.

מתי מומלץ לפנות לאבחון?
הסימנים המחשידים הימצאותה של הפרעת קשב ואשר בעטיים מומלץ לפנות לאבחון:
• קשיי קשב: מתקשה להקשיב לאורך זמן. נראה כאילו אינו מקשיב, כשמשוחחים עימו.
• מוסח בקלות: מתקשה להתרכז לאורך זמן במשימה אחת. מתקשה לסיים משימה ו"קופץ" מדבר לדבר. מוסח בקלות מכל דבר בסביבתו.
• תנועתיות רבה ותזזיתיות: נע הרבה בחוסר שקט. מתקשה לשבת במקום אחד לאורך זמן.
• דברנות רבה: מדבר הרבה, מתפרץ לדברי אחרים, ממהר להשיב לפני סיום השאלה.
• קושי בהתארגנות: מתקשה לארגן עצמו או את חפציו. מתקשה לארגן את משימותיו. נוטה להימנע מפעולות ממושכות שאינן בעלות גירויים רבים ולכן נתפסות כמשעממות, כדוגמת שיעורי הבית, תיוק ניירת...
• קשיים חברתיים: מתקשה להמתין לתורו, נוטה להציק, מרבה בחיכוכים עם חבריו.
• חולמנות: נראה חולמני, עושה טעויות כתוצאה מחוסר תשומת לב, נוטה לשכוח דברים, מאבד חפצים.

ראוי לציין:
אבחון הפרעות קשב וריכוז אינו בודק לקויות לימודיות או קשיים רגשיים, על אף שאלה, פעמים רבות, נילוות להפרעות קשב וריכוז.

לעיתים יש צורך ביותר מאבחון אחד על מנת להתאים את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר: ילד הסובל אך ורק מבעיית קשב, עלול לסבול גם מקשיים בלימודים עקב בעיית הקשב. בעת שבעיית הקשב תטופל, למשל באמצעות ריטלין, יחול שיפור גם בקושי בלימודים. אולם, ילד בעל הפרעת קשב, הסובל בנוסף גם מלקויות למידה, ימשיך לגלות קושי בלימודים גם לאחר השיפור בקשב בעקבות תרופת הריטלין ויזדקק לסיוע נוסף. אבחון דידקטי יכול לסייע בבניית תוכנית לימודים יעילה ומתאימה.

עוד יש לציין, כי ישנן תופעות הנראות כהפרעת קשב, אך למעשה אינן נובעות מהפרעות קשב אלא מקושי רגשי ולכן יש חשיבות רבה לפנות לאבחון מקצועי.

שורה תחתונה:

הפרעת קשב שאינה מאובחנת ואינה מטופלת כראוי, עלולה להביא את בעל הפרעת הקשב לכדי תסכול בתפקוד היומיומי, לחוויות כישלון רבות ולתחושה קשה של אכזבת הסביבה (מורים, הורים) וכן אכזבה שלו מעצמו ומחוסר ההצלחה שלו. זאת בצירוף הקשיים החברתיים האופייניים לבעלי הפרעות קשב. כל אלה גם יחד, עשויים לפגוע בדימויו העצמי של בעל הפרעת הקשב ובתחושת המסוגלות שלו.

ליחס הסביבה יש השפעה רבה מאוד על האופן, העוצמה והחומרה בה הפרעת הקשב תבוא לידי ביטוי.

חשוב לזכור כי בעלי הפרעות קשב וריכוז, ברובם הינם בעלי אינטליגנציה גבוהה. בעזרת תמיכה מתאימה, באפשרותם להצליח ולהביא לידי ביטוי את היכולת האמתית הגלומה בהם ולהתפתח באופן מיטבי, דבר שיאפשר תפקוד מוצלח בעתיד, כבוגר.

הטיפול המומלץ הינו טיפול מקיף וכולל:

1. הבנה עמוקה של הקושי ואופן הביטוי שלו.
2. דרכים וכלים מעשיים להתמודדות עם מאפייניה של הפרעת הקשב.
3. טיפול תרופתי – אינו מתאים לכולם.

על הטיפול לכלול את בעל הפרעת הקשב עצמו וכן את סביבתו: הורים ומורים וכך ליצור סביבה מיטבית, תומכת ומותאמת. לפיכך, הדרכת הורים ואימון ADHD מהווים פתרון יעיל ומוצלח. באם לבעל הפרעת הקשב מתלווה גם בעיה רגשית, יש לפנות לקבלת תמיכה רגשית בנוסף.

אז הבנתם מהם האיבחונים השונים. מה עכשיו? לחצו כאן


כל הזכויות שמורות לליאת מנגד וייס | אין להעתיק מאמר זה או חלקים ממנו
ליצירת קשר מהיר
מלאו את הטופס הבא ואתקשר אליכם
כן, אני רוצה לקבל מידע בנושא הפרעות קשב