הפרעת קשב והשמנה

מאמרים
מאת ליאת מנגד וייס
הפרעת קשב והשמנה

מאת: ליאת מנגד וייס
מרץ, 2013


בעלי הפרעות קשב וריכוז, פעמים רבות, מתמודדים עם קשיים חברתיים ומהווים מקור ללעג ולהצקות בקרב חבריהם לכיתה.
ילדים שמנים נתונים, גם הם, ללעג ולצחוק וכן נאלצים להתמודד עם שלל הצקות ושמות גנאי, המודבקים להם על ידי הילדים בסביבתם. תארו לעצמכם, עד כמה מורכבים חייו של ילד שמן שהוא גם בעל הפרעות קשב וריכוז...

בעלי הפרעות קשב וריכוז, נמצאים בסיכון להשמנת יתר. מן הצד השני, נמצא, כי אחוז ניכר מקרב בעלי משקל יתר, הינם בעלי הפרעות קשב וריכוז.

נשאלת השאלה:
• האם הפרעת קשב גורמת להשמנת יתר?
• או שמא, ישנו גורם משותף אחר, הגורם גם להפרעת קשב וגם להשמנה?

התשובה אודות גורם הקשר בין הפרעת קשב ובן השמנת יתר, אינה ידועה עדיין, אך ישנן השערות שונות לגבי הסיבות האפשריות לקשר זה:

1. סימפטומים משותפים של התנהגות אימפולסיבית: אנשים הסובלים ממשקל יתר, נוהגים בהתנהגות אימפולסיבית ומגלים קושי בשליטה עצמית. בעלי הפרעות קשב וריכוז מאופיינים בהתנהגות אימפולסיבית גם כן. התנהגות אימפולסיבית וקושי בריסון עצמי הינם גורמי סיכון לאכילה לא מבוקרת ולהשמנת יתר בעטיה.

2. אסטרטגיית "ריפוי עצמי" להעלאת רמת הדופמין: הדופמין הינו חומר כימי במוח, האחראי על יכולת הריכוז ויכולת קבלת החלטות. הפרעת קשב וריכוז נגרמת מליקוי בהפרשת הדופמין ובספיגתו. בזמן האכילה, מופרש במוח חומר הדופמין, הגורם גם לתחושת ההנאה המורגשת בזמן האכילה, בנוסף להעלאת יכולת הריכוז. בעלי הפרעת קשב, עלולים למצוא באכילה אסטרטגית "ריפוי עצמי" ובאמצעותה להביא לשיפור זמני ביכולת הקשב שלהם.

3. מחסור בשינה: בעלי הפרעת קשב לרוב סובלים מהפרעות שינה וכתוצאה מכך סובלים מעייפות ומחוסר אנרגיה לאורך שעות היום. הם עשויים לפנות לאכילת יתר, בכדי להתגבר על התשישות ומתוך רצון לעורר עצמם ולספק אנרגיה במאמץ להצליח להמשיך ולתפקד.

4. אכילה כ"בריחה" וכמפלט מקשיי היום יום: בעלי הפרעת קשב נאלצים להתמודד עם קשיים רבים במהלך שגרת היום. הקשיים ניכרים בכל תחומי החיים: לימודים, עבודה, יחסים בין אישיים, חברתיים, זוגיים וכד'. בעלי הפרעת קשב, עשויים למצוא באוכל "נחמה" מתחושות הכישלון הקשות, המלוות אותם בחיי היום יום וכך להיות חשופים ל"אכילה רגשית" , המעלה את הסיכון להשמנת יתר.

יש לציין כי בעלי הפרעות קשב, שאינם מטופלים ולפיכך רמת הדופמין אצלם אינה מאוזנת, נמצאים בסיכון גבוה יותר להשמנת יתר, מאשר בעלי הפרעת קשב, המטופלים בריטלין, אולם, גם בעלי הפרעת קשב, המטופלים בריטלין, עלולים להיות מועדים להפרעות אכילה:

1. תת משקל: נטילת ריטלין מדכאת את התיאבון. אנשים וילדים, הנוטלים ריטלין, עלולים לחוש חוסר תיאבון ולהימנע מאכילה במשך שעות רבות וכך לגרום לחוסר ויטמינים ומינרלים חיוניים ולהיות בסיכון לתת משקל.

2. בולמוס אכילה וסכנת השמנה: ישנם אנשים וילדים, הנוטלים את תרופת הריטלין ונמנעים מאכילה לאורך היום, אולם, כהשפעת התרופה פגה, הם נתקפים בבולמוס אכילה ואוכלים מכל הבא ליד ובכמויות גדולות. אכילה ללא שליטה וללא ויסות הינה גורם סיכון ידוע להשמנת יתר.

חומרת הבעיה:

להשמנת יתר ישנן השלכות חמורות וקריטיות הבאות לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים:

בעיה בדימוי העצמי ופיתוח בעיות רגשיות: ילדים שמנים סובלים מסטיגמה שלילית. שמנים נתפסים בחברה כאנשים לא מוצלחים ופחות חכמים. הסכנה הגדולה בילד שמן, המתמודד עם סטיגמה שלילית, עם הצקות, קללות ולעג, הינה פגיעה קריטית בדימוי העצמי. פגיעה חמורה ומתמשכת בדימוי העצמי, מעלה את הסיכון לפתח הפרעת דיכאון חמורה ובעיות רגשיות.

בעיה בריאותית: השמנה בכלל והשמנה בקרב ילדים בפרט, מדאיגה במיוחד, שכן בעיית ההשמנה אינה בעיה קוסמטית בלבד, אלא בעיה בריאותית חמורה. ההשמנה גורמת למחלות כרוניות קשות, כגון מחלות לב ועורקים, סכרת, שומנים בדם, כולסטרול ועוד. בעבר, מחלות אלה היו נחלתם של אנשים מבוגרים בלבד, אך כיום, עם התפשטות תופעת ההשמנה כבר בגיל הילדות, מחלות אלה מקדימות ומופיעות אפילו בקרב ילדים צעירים. המחקרים מראים, כי סיכוייו של ילד שמן להיות מבוגר שמן ולפיכך גם מבוגר חולה, גבוהים במיוחד. מכאן ברורות ההשלכות המשמעותיות על איכות חייו העתידית של ילד הסובל מעודף משקל וחשיבות הטיפול ונתינת מענה הולם לבעיה.

מה לעשות?

מן ההיבט הרגשי:

1. חשיבות רבה ליצירת סביבה תומכת עבור הילד. על המבוגרים בחייו של הילד, קרי צוות המורים בביה"ס והמשפחה, להיות מודעים למורכבות הרבה ולקשיים איתם מתמודד ילד בעל עודף משקל. יש לנהוג ברגישות ולגלות הבנה למצוקתו של הילד, על המורים להימנע מעימותים לפני חבריו לכיתה ולזמן לו חוויות הצלחה והעצמה באופן מכוון.

2. להורים מומלץ לבלות זמן איכות ביחידות עם הילד, בכדי לעטוף אותו בתמיכה, הכלה וחום. ניתן לשלב את זמן האיכות בפעילות ספורטיבית מהנה, כגון הליכה משותפת על שפת הים ושיחה קלילה ולא שיפוטית.

3. במקרה הצורך, יש לפנות לעזרת אנשי מקצוע לשם תמיכה רגשית.

מן ההיבט הפיזי - בריאותי:

1. לבעלי הפרעת קשב וריכוז, הנוטלים ריטלין, מומלץ לאכול ארוחה מאוזנת ובריאה קודם נטילת התרופה וכן להקפיד על ארוחות קטנות לאורך היום ובלבד שלא ימנעו מאכילה לחלוטין.

2. פעילות גופנית עשויה להקל בשמירה על משקל תקין וכן על יכולת הריכוז.

3. הערכות ותכנון מוקדם ע"י הכנת ירקות חתוכים וזמינים לאכילה, מזון מזין, בריא ודל קלוריות.

4. הימנעות מקניית ממתקים, חטיפים וג'אנק פוד, העתירים בקלוריות וחסרים בערכים תזונתיים איכותיים. כך, בשעת הבולמוס, מאכלים אלה לא יהיו בנמצא ובצורה זו ניתן לשלוט במעט בתופעה.

5. בתום השפעת התרופה ולאחר אכילת ארוחה בריאה ומאוזנת, מומלץ לצאת מן הבית החוצה להליכה קלה, חוג, בילוי בגינה או כל דבר המסיח את הדעת מאכילה לא מבוקרת ומאפשר התמקדות בפעילות חיובית אחרת, עד שהתקף הבולמוס יחלוף.

6. צחצוח שיניים לאחר הארוחה מסייע לעצור את הרצון להמשיך לאכול.

7. מומלץ לסובלים מהשמנת יתר, לפנות לאבחון הפרעות קשב וריכוז.

8. מומלץ לבעלי הפרעות קשב וריכוז, להימצא במעקב רפואי/תזונתי.

כל הזכויות שמורות לליאת מנגד וייס | אין להעתיק מאמר זה או חלקים ממנו
ליצירת קשר מהיר
מלאו את הטופס הבא ואתקשר אליכם
כן, אני רוצה לקבל מידע בנושא הפרעות קשב