סיפור אישי

אל תחפש
את הדרך אל האושר
תתחיל לחפש
את האושר, שבדרך
הדברים שסוחפים אותנו, במלוא העוצמה, במלוא העניין, בהתלהבות והתמסרות מוחלטת, הם הדברים שיש לנו נגיעה אישית בהם בחיינו, הדברים שנוגעים בנו בעמקי נשמתנו.

העניין שלי בעולם הפרעת הקשב החל לפני כ- 17 שנים, בתחילת דרכי ככוריאוגרפית, המלמדת ילדות צעירות את רזי המחול. כבר אז מצאתי, כי שאיפתי איננה מתמקדת בהשגת התנועה המושלמת בקרב תלמידותיי הצעירות. נוכחתי להבין כי באמצעות הוראת המחול ודרך התנועה, אני מחפשת לראות ולהבין את נשמתן של תלמידותיי, את הכאב, ההיסוס, השמחה, החשש והפחד, חווה איתן את האושר ותחושת ההצלחה.

אני מוצאת כי הילדות ה"מאתגרות" יותר, המתקשות, אלה שלפעמים מפריעות לי ברצף השיעור או אפילו מציקות לחברותיהן, אלה המתביישות בגופן, החשות חוסר ביטחון בעצמן, בתנועתן, הן אלה המעניינות אותי. מחשבותיי מופנות אליהן ולאו דווקא לרקדניות הדקיקות, הנעות באופן מושלם ובקלילות, מבצעות בחינניות רבה את הוראותיי. נכון, הן נהדרות ועל הבמה הן קוצרות תשואות רמות, אך נפשי ומאווי יוצאות אל הילדות שחוששות, שאינן בטוחות, לפעמים דחויות, הילדות שצריכות נורא להתאמץ בכדי לזכור את התנועות, בכדי לשמור על ריכוז, אלה שלעיתים מנסות למשוך תשומת לב באמצעות כך שהן מצחיקות את שאר הקבוצה או מציקות, במקום להתאמץ ולהתרכז.

אני יודעת כי בהתנהגותן זו, הן מחפות על חוסר האונים שהן חשות לנוכח הקשיים, המצוקה והבושה אותם הן חוות. אני מבינה את הפחד שלהן כשאינן מצליחות להתרכז בעוד חברותיהן לא מתקשות כלל. ברור לי כי בהתנהגותן, המתריסה לפעמים, הן רק מוודאות שאינני מוותרת עליהן על אף קשייהן, רוצות בכל מאודן להרגיש רצויות, להרגיש ראויות ואהובות וכמובן, להצליח.

אושר רב חשתי, כשראיתי את השינוי שהתרחש בהן, עת הענקתי להן תמיכה רגשית, הכלתי בסבלנות את הקושי שלהן הייתי אמפטית כלפיהן והבעתי הערכה למאמציהן. השינוי הראשון מתבטא בעיניים. עיניים שהאור שב אליהן ואחר כך גם הגב מתיישר. ככל שביטחונן העצמי גובר ותחושת המסוגלות מועצמת, כך תנועתן ארוכה יותר, יפה יותר, ההפרעות בשיעור נעלמות ואת מקומן תופסות התמדה, שאיפה, אמונה עצמית והחשוב מכל - החיוך חוזר, האושר הפנימי שהוא הכוח המניע בחיינו והוא - הוא מטרתי האמתית.

כאם, אני חווה את בני. ילד נפלא, חכם ורגיש. גם הוא, כמו הרקדניות האהובות שלי, צריך להתאמץ מאוד: להתאמץ להישאר מרוכז, להתאמץ למצוא את המחברת והקלמר, להתאמץ לא להגיב מיד ולא כל מה שעולה על רוחו, מתאמץ לזכור. וזה כל כך קשה.

לדאבוני ולהפתעתי הרבה, מורים רבים אינם מבחינים במאמציו. הם עלולים לפרש את חוסר הריכוז כחולמנות, את חוסר הארגון כזלזול בשיעור, כעצלות. והם כועסים עליו.

אז מגיע התסכול, התסכול העצום. שלו, שלי.

אני מתבוננת בו ורואה את היצירתיות הנפלאה שהתברך בה, את חוש היזמות והרעיונות שלא מפסיקים להדהים אותי, את הרגישות והאמפטיה שיש בו כלפי הזולת. אני אוהבת את חוש ההומור שלו, הגורם לשהייה במחיצתו למעניינת ואני מעריכה את התלהבותו להבין וללמוד דברים המעניינים אותו, לתכנן, להעמיק ולבצע, מתפעלת מהתובנות המרשימות שלו ומההעזה ללכת אחר ליבו בכל נושא. אלה תכונות נפלאות וטובות ובזכותן יש סיכוי רב שהוא יהיה מבוגר מצליח ופרודוקטיבי. אילו רק יצליח לשרוד את השנים הללו... את שנות ביה"ס, אילו רק יצליח לשמור על אופטימיות, אילו רק דימויו העצמי לא יירמס, אילו רק יצליח לחוות הצלחות, שיאזנו את תחושות הכישלון.

הלוואי שהייתי מוצאת דרך כלשהי להקל עליו....

מחשבות אלה, המייסרות את הנשמה, לצד ההתמודדות המעשית המורכבת, הכרוכה בילד בעל הפרעות קשב, שאבה ממני כוחות ואנרגיה רבה והקשתה עליי מאוד בגיוס הכוחות ותעצומות הנפש, הדרושים לשינוי וצמיחה אישית. הרצון העז שלי להתקדם ולהתפתח נתקל בקושי עצום. את התחושה, שליוותה אותי באותם הימים, ניתן לתאר, כניסיון ריצה קדימה בעוד מאחוריי מישהו אוחז בידיי ומונע ממני להתקדם.

נאלצתי לגייס כוחות נפש רבים ונחישות יוצאת דופן, בכדי להגשים עצמי על אף הקושי, הרגשי והמעשי, שליווה אותי.
(עוד על הקושי הרגשי ניתן לקרוא במאמרי: "רגשות אם")

בעבודתי, כמאמנת, פגשתי נשים נפלאות, השואפות בכל מאודן להגשים עצמן ולהיות נאמנות ליעדים האישיים שלהן, אך ההתמודדות המתישה עם הפרעת הקשב, שלהן או של ילדן, הותירה אותן מרוקנות מאנרגיה. חוסר האנרגיה, אף פוגע ביכולתן לסייע לילדן.

מאידך, אימהות של ילדי קשב, אשר הגיעו אלי לשם הדרכת הורים, דיווחו פעמים רבות על חוסר הגשמה אישית ותחושת תסכול מחייהן האישיים.

שוב ושוב עולה הצורך שלהן להבנה, לתמיכה ולעזרה מעשית בהתמודדות היום יומית.

בעזרת הכלים הרבים העומדים לרשותי, יש באפשרותי להיענות לצורך המשותף לכל האימהות הללו. יש לי היכולת והזכות ללוות אותן בתהליך מרגש ומעצים של התפתחות אישית וכן לספק התייחסות, תמיכה וכלים מעשיים להתמודדות עם הפרעת הקשב, דבר התורם מאוד להצלחת התהליך.

נכון, אין ביכולתי להעלים את הפרעת הקשב, אך איננו חסרי אונים למול מאפייני התופעה – יש מה לעשות ודרך להתמודד!

אין ספק - עם הכוונה מתאימה, הבנה ותמיכה, ניתן להקל, ניתן לעזור ולהתמודד עם הקושי וכך לאפשר התפתחות אישית ואושר.  
ליצירת קשר מהיר
מלאו את הטופס הבא ואתקשר אליכם
כן, אני רוצה לקבל מידע בנושא הפרעות קשב